פסק-דין בתיק ע"פ 70576/06

1 .         זהו ערעור על גזר דינו של בית משפט השלום בתל אביב (כב' השופטת ד. שריזלי), בתיק פלילי 8288/03, מיום 23.3.06, בו הוטל על המערער עונש מאסר לתקופה של ארבעה חודשים, לריצוי בפועל מאחורי סורג ובריח.

בבסיס הרשעתו בבית המשפט קמא הנכבד, עמדה הודייתו של המערער בביצוע עבירה על סעיף 413 (ג) לחוק העונשין, התשל"ז - 1977 (להלן - החוק) שעניינה, החזקת קטנוע ללא רשות בעליו, בתאריך 27.9.02.

בגין הרשעתו זו נדון המערער לפיקוח שירות המבחן, למשך שנה; ועונש זה בלבד.

דא עקא, שבכך לא נסתיים עניינו של המערער. באותו דיון החליט בית המשפט קמא, לצרף לתיקו הנ"ל, תיקים נוספים שהיו תלוים ועומדים נגדו באותה עת, ובגינם נדון בנוסף, לעונשי מאסר על תנאי ולעבודות של"צ, בהיקף של 250 שעות.

אפשר, ואילו היה המערער מרצה העונשים המקילים הנ"ל, כדין, לא היה עומד בפנינו היום. ואולם, כפי שהוברר לנו, לא סבר המערער למרבה התמיהה, כי עליו להתיחס בכובד ראש לדברו של בית המשפט.

מסתבר, והדבר לא הוכחש, שהמערער, לא טרח כלל לעמוד בקשר עם שירות המבחן לצורך ביצוע עבודות השל"צ, ולא סבר שעליו לבצען, על אף אזהרותיו של בית המשפט שאליו זומן, שהבהיר לו את חומרת התנהגותו.

בסופו של דבר, משלא הועיל דבר, החליט בית המשפט קמא, ביום 22.11.05, להפקיע את צו המבחן ואת צו עבודות השל"צ, לבקשת שירות המבחן שנואש ממנו.

עם הפקעת הצווים, הטיל בית המשפט על המערער עונש מאסר בפועל, לתקופה של ארבעה חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות, כשלצידם עונש מותנה של שלושה חודשים. המערער הופנה אל הממונה על עבודות השירות, לצורך בחינת כשירותו לענין העבודות שיידרש לבצע, אלא, שגם בכך לא נסתיים הענין. המערער, כך הובהר, המשיך במיריו גם בשלב קריטי  זה של ההליך השיפוטי, שעימו סירב להתמודד. במקום לעשות הכל על מנת להיחלץ מן המבוך אליו הוביל את עצמו בהתנהגותו מול הרשויות, נהג המערער באדישות מוחלטת גם כלפי הממונה, שבפניו לא התיצב אלא פעם אחת בלבד, למרות שזומן על ידו לא פחות מחמש פעמים.

על רקע האמור, החליט בית משפט קמא, משהובא הדבר בפניו, לממש את עונש המאסר בפועל, והפעם, על ידי שליחת המערער אל בין כתלי בית הכלא.

2 .         בדיון שנערך בפנינו, עתר בא כוחו של המערער, ליתן לו הזדמנות נוספת, בהבטיחו לנו כי היום הוא כבר מבין משמעות התנהלותו המוטעית וחובתו למלא מחויבויותיו כלפי בית המשפט. לדבריו, מעת שביצע את העבירות נשוא הדיון דנא, לא היה מעורב בפלילים, ובדיקת השתן שמסר לממונה היתה נקייה משיירי סמים. כל שהיה חסר לו לטענת הסניגור, כדי שהממונה ימליץ על ביצוע עונש המאסר בדרך של עבודות שירות, היה אישור רפואי, וזה כל מחדלו.

שליחתו של המערער היום אל מאחורי סורג ובריח, כך בא כוחו, לא תשרת את האינטרס הציבורי, ותפגע במאמצי שיקומו.

ב"כ המערער עתר איפוא להפנותו שוב אל הממונה לצורך קבלת חוות דעת כאמור.

3.          באת כוח המשיבה ביקשה לדחות הערעור על אתר. לדבריה, חלף זמן רב מעת גזירת דינו של המערער, ומן הראוי הוא שהערעור יגיע לסיומו. לשיטתה אין כל טעם לשוב ולהפנות המערער אל הממונה על עבודות השירות, במיוחד, נוכח ההפרות הנישנות של התחייבויותיו בפני בית המשפט קמא, ואי שיתוף פעולה עם שירות המבחן והממונה, חרף הבטחותיו לעשות כן. המערער, כך באת כוח המשיבה, לא חדל מעשייתו הפלילית, והא ראיה שנפתחו תיקים פליליים נוספים נגדו בשנים 2006 - 2007, שעניינם בין היתר, עבירות סמים והחזקת נשק שלא כדין.

4.          אין צריך לומר, כי ערעור זה חסר כל בסיס הוא, ודינו דחיה. די לעיין בהחלטת השופטת קמא הנכבדה, מיום 23.3.06 - בה מנתה את פרטי התנהלותו המזלזלת של המערער בהתיחס להחלטות בית המשפט, לצד אדישותו הבלתי מובנת כלפי שירות המבחן והממונה שניסו להושיט לו יד עוזרת - על מנת להגיע למסקנה ברורה כי אין הצעיר הזה ראוי להתחשבות נוספת מבית המשפט.

נראה, כי לא זה האיש עליו שניתן יהיה לסמוך שיבצע עבודות שירות - אילו הוטלו עליו - ברצינות ובכובד ראש.

מכל מקום, לא מצאנו כי נפלה שגגה כלשהי בהחלטת בית המשפט קמא, אשר במסגרתה הומר המאסר לריצוי בעבודות שירות, במאסר בפועל בין כתלי בית הכלא, כך שלא נוכל להתערב בה.

הערעור נדחה.

ניתנה היום ב' בתמוז, תשס"ז (18 ביוני 2007) בהעדר הצדדים.